<h1>הרוקח סימן תל"א</h1>
<h2>דף ד.</h2>
א"י או שפחה שמלגו תרנגולת או הדיחו בשר. בספר תרומות מצאתי אם גוי או שפחה גויה שבבית ישראל שמלגו תרנגולת ולא ראה ישראל ולא ידע אי בכלי ראשון או בכלי שני מותר, או הדיחו הבשר ולא ראה ישראל אם שני פעמים הדיחו והביאו בקדירה או מלחו בשר ולא ידע אי בכלי דאסור או לאו, אם הדיחו קערות שנשתמשו בהן בשר עם קערות חולבות ולא ידע אם הדיחן יחד או אלה לבד ואלה לבד או כל שאר ענינים הדומים להאי גווני. אם הגוי אינו יודע משפט הדבר היאך עושין אז הכל אסור דאזלי להקל טורחו עשה באיסור כמו שרגיל הא"י לעשות בביתו, ואם יודע הכשר הדבר היאך הדין אז הכל מותר ואם ישראל יוצא ונכנס דמירתת הא"י להקל טרחו ולעשות באיסור שמא יראנו ישראל דתנן אין צריך להיות יושב ומשמר אלא אפילו יוצא ונכנס מותר. בריש הכל שוחטין (דף ד') שרי לישראל לאכול משחיטת כותי מהאי טעמא, שאינו מקפיד על לפני עור לא תתן מכשול ואפילו הכי לא חיישינן שמא שהה שמא דרס שמא החליד.
<h2>דף צו:</h2>
אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה. ואותו הדם הנדבק לבשר על ידי המלח אינו אוסר הבשר לפי שהדם אינו מפעפע כי כל מקום שהצריכו חכמים קליפה ולא יותר לפי שהאיסור אינו מפעפע אעפ"י שיש בקליפה שומן כיון שהאיסור עצמו אינו הולך יותר ואין הקליפה אוסרת שלא יהא טפל חמור מעיקר. חתיכה מלוחה שנפלה בציר אסור דהוי ככבוש והוי כמבושל דגי' ועופות שמלחו זה עם זה וקרבי דגים ובלעי. ומליחת בשר וחלב לא הוי כגדי שצלאו בחלבו שאסור לאכול אפילו מראש אזנו דחלב מפעפע בחמימות האש אבל מליחה הדם והציר אינו מפעפע. ולפי רבינו אפרים אין שייך לומר הבשר נעשית חתיכה נבילה כי אם בבשר בחלב אבל דם הבלוע לא נעשית נבילה כי אם הדם הבלוע שאינו מפעפע קיימא לן אפשר לסוחטו אסור והלכה כרב באיסורי כנגד שמואל וכרבי יוחנן לגבי שמואל כדאמר בפרק מי שהוציאוהו (דף מ"ז), כר' יוחנן לגבי ר' שמעון בן לקיש כדאמר בפרק החולץ ובפרק בהמה המקשה (דף ע"ב) משום הכי קיימא לן איפשר לסוחטו אסור. חתיכה שבלעה איסור ואין בחתיכה ס' לבטל איסור שבו ונתבשלה אותה חתיכה עם חתיכות אחרות החתיכה אסורה שמא לא פלטה האיסור שבה, מכל מקום הרוטב מותר אם יש בו ס' לבטל איסור הבלוע מההוא כזיתא תרבא דנפל לדיקול' דבישרא קלחת ונפל לתוך הרוטב וכן כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב אמר רב בשר אסור וחלב מותר שיש ס' לבטל טעם החלב ואם אין ס' בבשר לבטל טעם החלב אסור. מלח הבלוע מן הדם שיורי מליחת בשר ונתנה בקדירה אם יש ס' כדי שיעור מלח הכל מותר לפי שהמלח אין בו איסור.
<h2>דף קח.</h2>
אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה. ואותו הדם הנדבק לבשר על ידי המלח אינו אוסר הבשר לפי שהדם אינו מפעפע כי כל מקום שהצריכו חכמים קליפה ולא יותר לפי שהאיסור אינו מפעפע אעפ"י שיש בקליפה שומן כיון שהאיסור עצמו אינו הולך יותר ואין הקליפה אוסרת שלא יהא טפל חמור מעיקר. חתיכה מלוחה שנפלה בציר אסור דהוי ככבוש והוי כמבושל דגי' ועופות שמלחו זה עם זה וקרבי דגים ובלעי. ומליחת בשר וחלב לא הוי כגדי שצלאו בחלבו שאסור לאכול אפילו מראש אזנו דחלב מפעפע בחמימות האש אבל מליחה הדם והציר אינו מפעפע. ולפי רבינו אפרים אין שייך לומר הבשר נעשית חתיכה נבילה כי אם בבשר בחלב אבל דם הבלוע לא נעשית נבילה כי אם הדם הבלוע שאינו מפעפע קיימא לן אפשר לסוחטו אסור והלכה כרב באיסורי כנגד שמואל וכרבי יוחנן לגבי שמואל כדאמר בפרק מי שהוציאוהו (דף מ"ז), כר' יוחנן לגבי ר' שמעון בן לקיש כדאמר בפרק החולץ ובפרק בהמה המקשה (דף ע"ב) משום הכי קיימא לן איפשר לסוחטו אסור. חתיכה שבלעה איסור ואין בחתיכה ס' לבטל איסור שבו ונתבשלה אותה חתיכה עם חתיכות אחרות החתיכה אסורה שמא לא פלטה האיסור שבה, מכל מקום הרוטב מותר אם יש בו ס' לבטל איסור הבלוע מההוא כזיתא תרבא דנפל לדיקול' דבישרא קלחת ונפל לתוך הרוטב וכן כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב אמר רב בשר אסור וחלב מותר שיש ס' לבטל טעם החלב ואם אין ס' בבשר לבטל טעם החלב אסור. מלח הבלוע מן הדם שיורי מליחת בשר ונתנה בקדירה אם יש ס' כדי שיעור מלח הכל מותר לפי שהמלח אין בו איסור.
<h2>דף קיג.</h2>
אמר שמואל אין הבשר יוצא מידי דמו אלא מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה. ואותו הדם הנדבק לבשר על ידי המלח אינו אוסר הבשר לפי שהדם אינו מפעפע כי כל מקום שהצריכו חכמים קליפה ולא יותר לפי שהאיסור אינו מפעפע אעפ"י שיש בקליפה שומן כיון שהאיסור עצמו אינו הולך יותר ואין הקליפה אוסרת שלא יהא טפל חמור מעיקר. חתיכה מלוחה שנפלה בציר אסור דהוי ככבוש והוי כמבושל דגי' ועופות שמלחו זה עם זה וקרבי דגים ובלעי. ומליחת בשר וחלב לא הוי כגדי שצלאו בחלבו שאסור לאכול אפילו מראש אזנו דחלב מפעפע בחמימות האש אבל מליחה הדם והציר אינו מפעפע. ולפי רבינו אפרים אין שייך לומר הבשר נעשית חתיכה נבילה כי אם בבשר בחלב אבל דם הבלוע לא נעשית נבילה כי אם הדם הבלוע שאינו מפעפע קיימא לן אפשר לסוחטו אסור והלכה כרב באיסורי כנגד שמואל וכרבי יוחנן לגבי שמואל כדאמר בפרק מי שהוציאוהו (דף מ"ז), כר' יוחנן לגבי ר' שמעון בן לקיש כדאמר בפרק החולץ ובפרק בהמה המקשה (דף ע"ב) משום הכי קיימא לן איפשר לסוחטו אסור. חתיכה שבלעה איסור ואין בחתיכה ס' לבטל איסור שבו ונתבשלה אותה חתיכה עם חתיכות אחרות החתיכה אסורה שמא לא פלטה האיסור שבה, מכל מקום הרוטב מותר אם יש בו ס' לבטל איסור הבלוע מההוא כזיתא תרבא דנפל לדיקול' דבישרא קלחת ונפל לתוך הרוטב וכן כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב אמר רב בשר אסור וחלב מותר שיש ס' לבטל טעם החלב ואם אין ס' בבשר לבטל טעם החלב אסור. מלח הבלוע מן הדם שיורי מליחת בשר ונתנה בקדירה אם יש ס' כדי שיעור מלח הכל מותר לפי שהמלח אין בו איסור.
א"י או שפחה שמלגו תרנגולת או הדיחו בשר. בספר תרומות מצאתי אם גוי או שפחה גויה שבבית ישראל שמלגו תרנגולת ולא ראה ישראל ולא ידע אי בכלי ראשון או בכלי שני מותר, או הדיחו הבשר ולא ראה ישראל אם שני פעמים הדיחו והביאו בקדירה או מלחו בשר ולא ידע אי בכלי דאסור או לאו, אם הדיחו קערות שנשתמשו בהן בשר עם קערות חולבות ולא ידע אם הדיחן יחד או אלה לבד ואלה לבד או כל שאר ענינים הדומים להאי גווני. אם הגוי אינו יודע משפט הדבר היאך עושין אז הכל אסור דאזלי להקל טורחו עשה באיסור כמו שרגיל הא"י לעשות בביתו, ואם יודע הכשר הדבר היאך הדין אז הכל מותר ואם ישראל יוצא ונכנס דמירתת הא"י להקל טרחו ולעשות באיסור שמא יראנו ישראל דתנן אין צריך להיות יושב ומשמר אלא אפילו יוצא ונכנס מותר. בריש הכל שוחטין (דף ד') שרי לישראל לאכול משחיטת כותי מהאי טעמא, שאינו מקפיד על לפני עור לא תתן מכשול ואפילו הכי לא חיישינן שמא שהה שמא דרס שמא החליד.
